החלטה
לפני בקשת המשיבה למחיקת קטעים ולהוצאת ראיות שצורפו, מתשובת המבקשים לתגובת המשיבה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה", "התשובה" ו"בקשת האישור", בהתאמה).
ברע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור, בפסקאות 6 ו-9 (19.7.12) נדרש כב' הנשיא גרוניס לשאלה מה ניתן לכלול בכתב תשובה לתגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ואלה דבריו:
"איני סבור כי יש לאפשר למבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לצרף תוך כדי הליך האישור, ובלא קבלת היתר מבית המשפט, חומר שלא צורף לבקשה עם הגשתה ואשר על פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור המקורית. זאת, בהתחשב במגבלות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין), לגבי אופן הגשת ראיות התומכות בבקשה בכתב (ראו תקנות 241(א) ו-245 לתקנות סדר הדין; לסקירת ההסדרים ראו עניין פופיק, פיסקה 6). הכלל הוא, כי התשובה לתשובה, במסגרת בקשה בכתב, 'אינה אמורה להוות בימה להצגת טענות חדשות, והיא מיועדת למתן מענה לטענות שהועלו בכתב התשובה' (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 477 (מהדורה עשירית, 2009)). מובן, כי יש להתחשב בכך שבקשה לאישור תובענה ייצוגית מהווה Sui Generis בין הבקשות בכתב. זאת, בין היתר, בהתחשב במורכבותה ובהשלכות דחייתה מבחינת המבקש בבקשת האישור. כלומר, לעניין צירוף חומר חדש לאחר הגשת בקשת אישור יש להתחשב בהבדלים בין בקשה בכתב לבין ההליך המיוחד של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו, עניין פופיק, פיסקה 7). מכל מקום, על המשיב, הוא המבקש בבקשת האישור, לצלוח את המשוכה של קבלת היתר מראש מבית המשפט. אפילו ניתן לגלות גמישות רבה יותר עם מבקשים בבקשת אישור, ביחס למבקשים המגישים תשובה לתשובה במהלך הדיון בבקשה בכתב 'רגילה', וביחס לחומר שניתן לכלול בכתב תשובה בהליך אזרחי (ראו תקנה 64 לתקנות סדר הדין), הרי עדיין נדרש בית המשפט ליתן אישור מראש להגשת חומר נוסף בשלב התשובה לתשובה בבקשת אישור (ונראה, כי הדרך הראויה היא הגשת בקשה לתיקון בקשת האישור עצמה).... יש לבלום את התופעה שקנתה לה אחיזה בימינו, של ניסיונות חוזרים ונשנים לעריכת מקצה שיפורים בבקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר נשענו, עם הגשתן, ולעתים במודע, על תשתית עובדתית רעועה. אכן, 'אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור' (עניין פופיק, פיסקה 9). התנהלות כאמור מסרבלת לשווא את הדיון בבקשת האישור; היא מובילה לניצול לא יעיל של משאבים שיפוטיים יקרי ערך; והיא מטילה נטל על המשיב לבקשת האישור, שלעתים אין לו כל הצדקה.
...
9.סבורני, איפוא, כי הדרך הדיונית הראויה לבחינת מידת הצידוק בהוספת החומר החדש, כמו גם הטענות המתייחסות לאותו חומר, הינה הגשת בקשה למתן היתר לצירוף החומר או בקשה לתיקון בקשת האישור"(הדגשות שלי – מ' נ').
ולענייננו. המשיבה עותרת למחוק את סעיפים 7-4 לתשובה בטענה שמהווים שינוי חזית, קרי מקום שקודם טענו המבקשים להתנהגות מכוונת של המשיבה הם טוענים עתה לרשלנות.
לא מצאתי ממש בטענה זו. המבקשים טענו מפורשות לרשלנות בסעיף 220 בבקשה, על כן אין מדובר בשינוי חזית.
המשיבה עותרת למחוק את סעיפים 45-38 בטענה כי מדובר בהתייחסות לתיקונים ברישיון חברות הסלולר ובכתבה באינטרנט, דברים שקדמו כשנתיים לבקשת האישור. המבקשים טוענים כי האמור בתשובה נועד להשיב לטענת המשיבה לפיה שירות הלקוחות שלה הוא מופתי ולא יתכנו כלל חיובי יתר וככל שיש כאלה מדובר בעניין נקודתי.
אני סבורה כי הטענות בסעיפים אלה מתייחסות לתקופה קודמת משמעותית לבקשת האישור, על כן לכאורה אין בהן רלבנטיות אליה. מכל מקום לא הייתה מניעה למבקשים להביא נתונים אלה קודם לכן, ככל שהיה בכך צורך. על כן אני מורה על מחיקת הסעיפים כמבוקש.
אשר למחיקת סעיפים 54-46 ו-100 שעניינם תלונות צרכנים נגד חברות הסלולר בדו"ח פניות הציבור של משרד התקשורת מחודש מרץ 2011, כ-10 חודשים לפני הגשת התובענה, ופרוטוקול ישיבת ועדת הכנסת מיום 17.5.11.
בקשת האישור עניינה ליקויים בשירות של המשיבה. סעיפים אלה עניינם לכאורה בהתייחסות משרד התקשורת לתלונות הציבור, בין היתר כנגד המשיבה, ולוועדת הכנסת. ככל שהדברים רלבנטיים לא הייתה כל מניעה להביאם במסגרת בקשת האישור ואינני מתירה הבאת הדברים היום, בבחינת מקצה שיפורים.
סעיפים 202-188 מפרטים את העילה החוזית שנטענה בבקשת האישור. אין בכך משום הרחבת חזית. אינני רואה מניעה להבהרת העילה בתשובה. הוא הדין לגבי סעיפים 230-223, שאין בהם טענה חדשה אלא פירוט, נוכח תגובת המשיבה.
בהתאמה למחיקת סעיפים 45-38 (כאמור בסעיף 4 לעיל) אני מורה על סילוק צרופות ב' ו-ג' לתשובה. בהתאמה למחיקת סעיפים 54-46 (כאמור בסעיף 5 לעיל) אני מורה על סילוק צרופה ד'. אני מורה על סילוק צרופה א' נוכח מועדה ומכיוון שניתן היה להגישה בעת הגשת בקשת האישור.
צרופה ה' לתשובה, היא חוות דעתה של הגב' מינה צמח שעניינה האמצעים הסטטיסטיים לאיתור חברי הקבוצה. לטענת המשיבה היה על המבקשים להביא את חוות הדעת האמורה בשלב בקשת האישור ולא בשלב התשובה באופן המתקן למעשה את בקשת האישור. לטענת המבקשים הם טענו כי הנתונים מצויים במאגרי המשיבה, ואולם נוכח טענת המשיבה, כי לא ניתן לאתר את הלקוחות שפנו יותר מפעמיים לשירות הלקוחות, הביאו המבקשים את חוות הדעת.
אני סבורה כי ככל שדרושה חוות דעת לשם זיהוי הקבוצה, דבר שכלל לא ברור לטעמי, הרי שהיה על המבקשים להגישה עם בקשת האישור, ולפי הפסיקה שהובאה לעיל אין להתיר הגשתה בשלב זה.
סוף דבר - הבקשה מתקבלת כמפורט לעיל למעט לעניין מחיקת סעיפים 4- 7; סעיפים 202-188;וסעיפים 230-223.
הצדדים יודיעו עד 30.5.13 אם הם מבקשים לקבוע דיון הוכחות, ואם כן – יגישו מועדים מוסכמים, לאחר הפגרה בימים א',ב',ה'.
ת.פ. 1.6.13.
ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.